הדרך הטובה ביותר ללמוד שפה, לפי המחקר

המחקר מצביע על שילוב, לא על שיטה אחת. זו הדרך הטובה ביותר ללמוד שפה, לפי הממצאים:

1. ללמוד בכוונה את 2,000 עד 3,000 המילים הנפוצות ביותר.
2. להקדיש את רוב הזמן להאזנה ולקריאה של חומר שאתם מבינים ברובו.
3. לחזור על מילים חדשות בשליפה פעילה ומרווחת.
4. לדבר באופן קבוע עם מישהו שמתקן אתכם.
5. לצבור שעות, בעקביות.

הקלט (שלב 2) הוא המנוע. כל השאר גורם לו לרוץ מהר יותר. רוב הלומדים מפספסים את האיזון בדיוק שם: הם עושים ממנו מעט מדי.

איך מתחילים ללמוד שפה לבד

התחילו עם קורס אחד למתחילים או ספר לימוד שנבנה ללמידה עצמית. חפשו דיאלוגים עם אודיו, תרגומים, הערות דקדוק קצרות ותרגילים עם פתרונות. ואז הישארו איתו עד הסוף. מעבר בין קורסים מרגיש כמו התקדמות, אבל בפועל אתם בעיקר חוזרים שוב ושוב על אותם פרקים ראשונים.

כבר מהשבוע הראשון הוסיפו קלט מובן: סרטונים או אודיו שאתם מצליחים לעקוב אחריהם ברובם, בזכות דיבור איטי וברור, תמונות והקשר. קורס מסביר איך השפה עובדת. קלט מובן הוא האופן שבו לומדים להבין אותה.

על מה המחקר מסכים

1. שימו את ההבנה במרכז היום שלכם

בתחילת שנות השמונים טען הבלשן Stephen Krashen שאנשים רוכשים שפה בדרך אחת: דרך הבנה של מסרים בה. מחקרים מאוחרים יותר ערערו על "דרך אחת". סקירה רחבה של מחקרי הוראה מאת Norris and Ortega (2000) מצאה שגם הוראה ממוקדת עוזרת, ומחקרי הפלט הראו שגם דיבור עוזר. אבל הליבה של הרעיון של Krashen מקובלת באופן רחב: משתפרים בשפה בעיקר דרך הבנה של הרבה ממנה.

2. למדו בכוונה את המילים הנפוצות

לא כל המילים שוות בתועלת שלהן. כמה מאות (the, and, is, que, de) מרכיבות נתח עצום מכל מה שאנשים אומרים.

ב־Reelang ספרנו כל מילה ב־35,615 סרטוני וידאו של דוברים ילידיים ב־23 שפות. ב־18 מהשפות האלה, 1,000 המילים הנפוצות כיסו בממוצע כ־80.7% מסרטון טיפוסי, 2,000 המילים הראשונות כיסו 86.7%, ו־5,000 הראשונות כיסו 92.4%.

אלף המילים הראשונות נותנות לכם ארבע מילים מוכרות מתוך חמש. לכן משתלם ללמוד אותן בכוונה, עם חפיסה מסודרת לפי שכיחות או עם קורס, במקום לקוות שייקלטו מעצמן. אחרי 2,000 או 3,000 המילים הראשונות, הקלט עושה חלק גדול יותר מהעבודה, כי מילים חדשות מופיעות מוקפות במילים שאתם כבר מכירים.

3. השאירו הכול בקצה של מה שאתם מבינים

כמה צריך לדעת כדי שהקלט יעבוד? המחקר נותן שני מספרים.

ב־95% מילים מוכרות (מילה לא מוכרת אחת מתוך 20), van Zeeland and Schmitt (2013) מצאו שמאזינים בשפה שנייה הבינו היטב. ב־98% (אחת מתוך 50), Hu and Nation (2000) מצאו שקוראים הסתדרו עם ספרות יפה בכוחות עצמם.

בקצב דיבור רגיל של 150 מילים בדקה, 95% עדיין אומר כשבע מילים לא מוכרות בכל דקה. זה מספיק כדי ללמוד מהן בלי ללכת לאיבוד. כמה מילים זה דורש בסרטונים אמיתיים? בנתונים של Reelang, סרטון אנגלי טיפוסי מגיע ל־95% בסביבות 4,500 מילים, וסרטון ספרדי טיפוסי בסביבות 6,800. אבל אין צורך לחכות עד שם. עם 3,000 מילים, בערך סרטון ספרדי אחד מתוך עשרה כבר נמצא ב־95%, ועם 5,000, בערך אחד משלושה. המיומנות היא למצוא את הסרטונים האלה. גם המהירות חשובה: ראו כמה מהר דוברים ילידיים מדברים.

יש כאן מלכוד מעשי. תוויות רמה לא תמיד מנבאות את קושי אוצר המילים. בנתונים של Reelang, שיעור המילים שמכוסות על ידי 2,000 הראשונות כמעט לא השתנה בין סרטוני A1 (מתחילים) שעמדו על 84.0% ובין סרטוני C1 (מתקדמים) שעמדו על 84.1%. מה ששינה את המספרים היה הנושא: סרטוני מתכונים ואוכל היו קשים הרבה יותר ממה שהתווית הבטיחה. אז בדקו את הנושא, לא רק את הרמה.

נסו עם הסרטון הספרדי הקצר הזה, שבו מישהו מדווח על גנבה מוזרה במיוחד. ספרו את המילים שאינכם מכירים: אם זו פחות ממילה אחת מתוך 20, הסרטון ברמה שלכם.

YouTubeמ-0:01 עד 0:18

כתוביות חכמותמילה במילה באנגלית

Merobaronunavaca.

0:01 / 1:36

ספרדית מספרדמתחילים בטוחים

ללמוד מזה ב-Reelang

4. חזרו במרווחים, מהזיכרון

פיזור החזרות עובד טוב יותר מדחיסה שלהן יחד. זה אפקט הריווח, וסקירה של 317 ניסויים מאת Cepeda ועמיתיו (2006) מצאה עוד דבר שימושי: ככל שאתם רוצים לזכור משהו לזמן ארוך יותר, כך כדאי שהמרווחים בין החזרות יהיו גדולים יותר. למילים שאתם רוצים לשמור לחודשים, מרווחים שגדלים (יום 1, יום 3, יום 7, יום 21) עובדים טוב יותר משבע חזרות ברצף.

השליפה חשובה לא פחות מהתזמון. במחקר של Karpicke and Roediger (2008), סטודנטים למדו 40 מילים בסוואהילית. מי שהמשיכו לבחון את עצמם זכרו כ־80% שבוע לאחר מכן. מי שהפסיקו לבחון מילה ברגע שענו עליה נכון פעם אחת זכרו רק 30% עד 40%. ניסיון להיזכר בתשובה בונה זיכרון יותר מקריאה חוזרת שלה. כרטיסיות עם חזרה מרווחת עושות את שני הדברים, ולכן הן עובדות כל כך טוב באלפי המילים הראשונות.

תוכנת חזרה מרווחת (SRS) מתזמנת בשבילכם את החזרות האלה. Anki היא התוכנה המוכרת ביותר.

5. דברו, ותנו שיתקנו אתכם

Merrill Swain חקרה תלמידים קנדיים שלמדו הכול בצרפתית. הם הבינו צרפתית היטב, אבל גם אחרי שנים הם עדיין עשו את אותן טעויות דקדוק כשדיברו (Swain, 1985). המסקנה שלה: כשאתם מנסים להגיד משהו, אתם שמים לב למה שאינכם יודעים (Swain, 1995). מחקר האינטראקציה של Michael Long (1996) מוסיף שבשיחה, כשהצד השני מסמן שלא הבין, אתם נדחפים לתקן.

אז דיבור חשוב, והאזנה לבדה לא תביא אתכם עד הסוף. בפועל, הדיבור הולך טוב יותר כשההאזנה מקדימה אותו, כי אתם שולפים תבניות ששמעתם כבר פעמים רבות.

6. אזנו את הזמן שלכם

"ארבעת הגדילים" של Paul Nation (2007) הם אחד הסיכומים המעשיים ביותר של המחקר, ומאוחר יותר הוא הראה איך ליישם אותם בלמידה עצמית. תוכנית טובה נותנת זמן דומה בערך לכל אחד מאלה:

• קלט ממוקד משמעות: האזנה וקריאה לשם ההבנה.
• פלט ממוקד משמעות: דיבור וכתיבה לשם תקשורת.
• לימוד ממוקד שפה: אוצר מילים, דקדוק והגייה בכוונה.
• פיתוח שטף: חומר קל, בקצב מהיר, כדי לבנות מהירות.

רוב הלומדים באפליקציות מבלים כמעט את כל הזמן בגדיל השלישי. העברה של אפילו חצי מהזמן הזה להאזנה היא בדרך כלל השיפור הגדול ביותר שהם יכולים לעשות.

7. כמה זמן לוקח ללמוד שפה?

כל שיטה דורשת זמן. מכון השירות החוץ האמריקאי מעריך שדוברי אנגלית זקוקים לכ־600 שעות שיעור בלימוד מלא לספרדית או איטלקית, ולכ־2,200 שעות לערבית, סינית, יפנית או קוריאנית, כדי להגיע לשליטה ברמה מקצועית. אלה שעות כיתה עם שיעורי בית יומיים מעבר להן, אז התייחסו אליהן כאל מצפן גס ולא כאל קו סיום.

אי אפשר לדלג על השעות. אפשר לגרום לכל שעה להיות שווה יותר, אם מבלים אותה בחומר שאתם מבינים.

מה לעשות אחרי הקורס הראשון

עברו לחומר שנועד לדוברים ילידיים. הוא קשה יותר מספר לימוד, אבל אתם בוחרים מה מעניין אתכם. התחילו ממשהו שאתם כבר עושים: אם אתם עוקבים אחרי כדורגל, בישול או מוזיקה, עקבו אחריהם בשפה החדשה.

צפו לכך שההתקדמות תרגיש איטית יותר מכאן. בנתונים של Reelang, 1,000 המילים הראשונות מכסות כ־80.7% מסרטון טיפוסי. ה־1,000 הבאות מוסיפות 6 נקודות, ו־3,000 שאחריהן מוסיפות פחות מ־6. זו רמת הביניים התקועה: אתם עדיין משתפרים, אבל כל מילה חדשה מופיעה לעיתים רחוקות יותר. עוד האזנה היא הדרך לפגוש את המילים האלה מספיק פעמים כדי לשמור אותן.

החלק הקשה הוא למצוא סרטונים שאפשר לעקוב אחריהם, כי סרטון אקראי הוא לרוב מהיר מדי או קשה מדי. Reelang הוא פיד חינמי של סרטונים אמיתיים של דוברים ילידיים ברמה שלכם, בלמעלה מ־40 שפות. הוא לא מחליף את הקורס הראשון שלכם. הוא בשביל מה שבא אחריו.

מה המחקר לא תומך בו

• סגנונות למידה. אולי אתם מעדיפים חומר חזותי או שמיעתי, אבל התאמת דרך הלימוד להעדפה הזאת לא גורמת לכם ללמוד טוב יותר. סקירה מ־2008 של Pashler ועמיתיו לא מצאה לכך ראיות טובות.
• "שטף תוך כמה חודשים". שליטה אמיתית דורשת מאות שעות. הבטחות מהירות מתכוונות בדרך כלל לשיחה בסיסית, לא להבנה של דוברים ילידיים.
• קודם דקדוק, כל השאר אחר כך. לימוד דקדוק עוזר, אבל לומדים שעוסקים רק בכללים לא לומדים להבין דיבור.

תוכנית שבועית שבנויה על המחקר

התאימו את הדקות לשבוע שלכם. שמרו על המבנה.

למפות דרכים לפי שפה, ראו הדרך הטובה ביותר ללמוד ספרדית והדרך הטובה ביותר ללמוד גרמנית.

שאלות ותשובות

איך אפשר ללמוד שפה מהר?

למדו מהר את 2,000 עד 3,000 המילים הנפוצות עם כרטיסיות מרווחות, ואז העבירו את רוב הזמן להאזנה ולקריאה שאתם מבינים ברובן. הוסיפו תרגול דיבור פעם בשבוע או יותר.

האם טבילה בשפה היא הדרך הטובה ביותר ללמוד?

טבילה עובדת כשאתם מבינים את רוב מה שאתם שומעים. בלי בסיס, חלק גדול ממנה הוא רעש, ולכן משתלם ללמוד את המילים הנפוצות לפני הנסיעה ולהמשיך להאזין לחומר ברמה שלכם גם כשאתם שם.

אפשר ללמוד שפה רק מהאזנה?

אפשר ללמוד להבין שפה בעיקר דרך האזנה. כדי לדבר טוב צריך גם תרגול דיבור, וקצת לימוד ממוקד מזרז את התהליך.

אפשר ללמוד שפה מצפייה בסרטונים?

כן, ברגע שיש לכם את הבסיס. סרטונים נותנים נפח האזנה אמיתי שקורסים לא יכולים לתת, כל עוד הסרטונים ברמה שלכם ואתם מבינים את רוב מה שאתם שומעים.

איך מתרגלים האזנה בשפה חדשה?

צפו כל יום בסרטונים קצרים של דוברים ילידיים ברמה שלכם. התחילו עם דיבור איטי וברור, צפו בכל סרטון פעמיים (עם כתוביות ואז בלי), ועברו לקצב טבעי כשאתם כבר לא עוצרים.

כמה שעות ביום כדאי ללמוד שפה?

עקביות חשובה יותר מאורך. 30 עד 60 דקות ביום, רובן האזנה, עדיפות על מפגשים ארוכים בסוף השבוע.